בחודש אפריל 2017 נכנס לתוקפו תיקון מקיף וחשוב מאוד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק")- תיקון מס' 18.
באופן כללי, מטרת התיקון לחוק הינה לתת כלים לאדם לצורך תכנון עתידו.
עד לתיקון החוק, כאשר אדם הפך לחסוי, כלומר כשנקבע כי אינו יכול לטפל בענייניו ולקבל החלטות לגביהם, היה קיים צורך בפנייה לבית המשפט על מנת למנות לו אפוטרופוס. לעיתים, האפוטרופוס שמונה היה קרוב משפחה ולעיתים אדם זר לחסוי. במקרה שכזה, בעצם, נשללה מן האדם האוטונומיה לקבל החלטות ביחס לעתידו, כאשר הוא לא יוכל לדאוג לעצמו- מי הוא רוצה שיטפל בו, כיצד הוא רוצה שיטפלו בו, כיצד יקבלו החלטות שונות ביחס לחייו, לרכושו ועוד.
כיום, החוק מקנה לאדם (להלן: "הממנה") את החירות להחליט ולקבוע כיצד יתנהלו חייו (בנושאים האישיים, הרכושיים והרפואיים) כאשר בעתיד הוא כבר לא יוכל להבין בדבר (לא יהיה מסוגל להבין בעניין מסוים ולקבל החלטות בקשר אליו).
במסגרת זאת, מקנה החוק מספר אפשרויות בחירה ומאפשר לכל אדם לתפור לעצמו את החליפה המתאימה למידותיו ולרצונו: ① יפוי כח מתמשך ; ② קבלת החלטות נתמכת ; ③ מסמך הבעת רצון ; ④ הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ; ⑤ מינוי אפוטרופוס לגוף / לרכוש.
יפוי כח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם מעל גיל 18 להחליט כיצד יטופלו ענייניו האישיים ו/או הרפואיים ו/או הרכושיים בעתיד אם וכאשר לא יהיה כשיר קוגניטיבית להבין בעניין מסוים ולקבל החלטות לגביו לדוגמה, בשל מחלת הדימנציה, פגיעה קוגניטיבית עקב תאונה או בכל אירוע אחר אשר יגרום לאדם הממנה לאבד את היכולת להבין את הנעשה סביבו ולקבל החלטות.
במסגרת יפוי הכח המתמשך, קובע הממנה מי הוא רוצה שישמש עבורו כמיופה כוחו (או קובע מספר מיופי כוח) ומה יהיו גדרי סמכויותיו של מיופה הכח כמו גם קביעת הנחיות מקדימות כיצד עליו לפעול, ככל שיפוי הכח ייכנס לתוקף. הממנה אף יכול לקבוע מיופה כח מחליף, אשר יבוא במקומו של מיופה כח במידה ומינויו יפקע מסיבה כלשהי.
לרוב, קובע הממנה כי קרוב משפחתו עליו הוא סומך (ולעיתים אף דואג לצרכיו השונים כבר כיום), ישמש כמיופה כוחו אך בהחלט יכול הממנה לקבוע, לדוגמה, כי מיופה כוחו יהיה בעל מקצוע המומחה לתחום מסוים וזאת, על מנת שיפעל לגבי אותו תחום.
ראוי כבר עתה להדגיש כי, כל עוד לא הוגדר הממנה כ"חסר כשרות" על-פי דין, רשאי הממנה לפעול ולקבל החלטות שונות גם בעצמו וזאת, אף אם יפוי הכח המתמשך נכנס לתוקפו ומיופה הכח יכול לפעול בשם הממנה גם כן. בהקשר זה, יצוין כי כחלק ממחויבויותיו של מיופה הכח, חלה החובה לשמוע את דעתו של הממנה, לשתף אותו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו, להתייעץ עימו והכל, כמובן, ככל שהדבר מתאפשר וניתן לברר את דעתו של הממנה.
כאמור, במסגרת יפוי הכח המתמשך, רשאי הממנה להסמיך את מיופה הכח לייצג אותו ולפעול בענייניו הרכושיים, ענייניו האישיים וענייניו הרפואיים, כולם או חלקם.
עניינים רכושיים
במסגרת נושאים אלה, יכול הממנה לקבוע האם הוא מעוניין כי מיופה הכח יהיה מוסמך לפעול בכל ענייניו הרכושיים מבלי יוצא מן הכלל או בחלקם בלבד וכן לקבוע, במידה והוא מעוניין בכך, הנחיות ספציפיות לגבי רכוש ספציפי כדוגמת חשבונות הבנק ועוד.
בהקשר זה, נציין כי החוק קובע מספר עניינים מהותיים אשר יידרשו את קבלת אישורו של בית המשפט לענייני משפחה טרם ביצוע הפעולה על ידי מיופה הכח כדוגמת, מכירה או רכישה של נדל"ן, השכרה שחוק הגנת הדייר חל עליה, הסתלקות בעיזבון, מתן תרומות בסכומים גבוהים, מתן מתנות שאינן נהוגות, פעולות משפטיות בסכומים גבוהים, מתן ערבויות או הלוואות וכיוצ"ב.
הממנה רשאי לקבוע, במסגרת יפוי הכח כי באשר לעניינים הרכושיים בלבד, ייכנס יפוי הכח לתוקפו באופן מיידי או במועד מסוים שייקבע. במקרה שכזה, נחשב יפוי הכח המתמשך לעניין העניינים הרכושיים כיפוי כח רגיל לפי דיני השליחות.
עניינים אישיים
במסגרת נושאים אלה, יכול הממנה לקבוע האם הוא רוצה כי מיופה הכח יהיה מוסמך לפעול בכל העניינים האישיים מבלי יוצא מן הכלל או בחלקם בלבד. בנוסף או לחילופין, יכול הממנה לקבוע הוראות ביחס לאופן בו הוא רוצה כי מיופה הכח יפעל ביחס לנושאים האישיים כדוגמת, המשך המגורים בדירת המגורים הנוכחית או מעבר לבית דיור מוגן, המשך פעילות בחוגים מסוימים ובתדירות מסוימת, נסיעה לטיולים, שמירת סגנון חיים דתי / מסורתי / חילוני ועוד.
עניינים רפואיים
במסגרת נושאים אלה, יכול הממנה לקבוע האם הוא רוצה כי מיופה הכח יהיה מוסמך לפעול בכל העניינים הרפואיים מבלי יוצא מן הכלל או בחלקם בלבד.
מיופה הכח
מיופה הכח צריך לתת את הסכמתו לשמש בתפקיד, כבר במועד חתימת יפוי הכח המתמשך, ואף לחתום בעצמו על טופס יפוי הכח המתמשך.
מיופה הכח חב בחובות שונות כלפי הממנה, ובין היתר:
עליו לפעול במסגרת תפקידו בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות.
עליו לנהוג בתום לב לשמירת ענייניו של הממנה ולא לטובת ענייניו שלו.
עליו לשמור על כבודו של הממנה באופן שזכויותיו וחירותו יוגבלו במידה הפחותה ביותר.
עליו לשמור על פרטיותו של הממנה.
עליו לפעול בדרך שתאפשר לממנה לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו וחירותו.
עליו להסביר לממנה מהם תפקידיו וסמכויותיו על-פי יפוי הכח, כאשר יפוי הכח ייכנס לתוקף.
עליו למסור לממנה מידע בנוגע לעניינים האישיים והרכושיים של הממנה ומידע הנוגע לטיפולו בענייני הממנה.
עליו לסייע לממנה ולעודד אותו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו.
עליו לפעול בדרך שתאפשר לממנה לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים ויסייע לו להשתתף בחיי הקהילה, לרבות בפעילויות חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות.
עליו לפעול בדרך שתאפשר לממנה לשמור על קשרים עם בני משפחתו וחבריו.
עליו להתייעץ עם גורמים מקצועיים, בני משפחה וחברים קרובים של הממנה לשם קידום ענייניו של הממנה.
החוק מגדיר אף את דרכי קבלת ההחלטות על ידי מיופה הכח באופן בו עליו לשמוע את דעתו של הממנה, לשתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ולהתייעץ עימו. פעולות אלו ייעשו כמובן, ככל שהדבר אפשרי לאור מצבו של הממנה.
מיופה הכח רשאי בכל עת לתת הודעה על רצונו שלא לשמש יותר בתפקיד ובמקרה זה, באם הוא נקבע כמיופה כח יחיד על ידי הממנה, ולא נקבע מיופה כח נוסף או חלופי, פוקע יפוי הכח המתמשך לחלוטין.
החוק קובע מספר עניינים אשר מיופה הכח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה לדוגמה, המרת דת, הסכמה למסירת ילד לאימוץ, השתתפות בבחירות, עריכת צוואה, קביעת מוטבים ועוד.
מיופה הכח רשאי לנכות מנכסי הממנה את הוצאותיו הסבירות שהוציא לאור מילוי תפקידו. כמו כן, רשאי הממנה לקבוע שכר למיופה הכח עבור ביצוע תפקידו.
אדם מיודע
הממנה יכול לקבוע במסגרת יפוי הכח המתמשך כי יהיה אדם נוסף למיופה הכח אשר ישמש כמיודע.
הממנה רשאי לקבוע באילו נושאים הוא רוצה כי מיופה הכח יהא חייב ביידוע האדם המיודע, מה תדירות היידוע וכו'.
בכך, יכול הממנה להטיל סוג של "פיקוח" על פעולותיו של מיופה הכח.
במאמר מוסגר יצוין כי הממנה רשאי אף לקבוע כי מיופה הכח יהא מחויב בדיווחים לאפוטרופוס הכללי ובכך, למעשה, הוא מטיל עליו פיקוח בדומה לפיקוח החל על אפוטרופוסים.
בעוד שהאמצעי בדבר מינוי אפוטרופוס (בין אם לגוף ובין אם לרכושו של אדם) על ידי בית המשפט הינו אמצעי קיצוני, השולל פעמים רבות, באופן מעשי, את חירותו של אדם מלקבל החלטות ביחס לאופן ניהול חייו ורכושו, הרי עריכת יפוי כח מתמשך מותירה בידי הממנה את הזכות הבסיסית של אדם לקבוע ולהחליט, כל עוד הוא יכול לעשות כן, כיצד יראו חייו בעתיד, ככל שלא יוכל לקבל החלטות.
ביטול יפוי הכח המתמשך
הממנה רשאי בכל עת להחליט כי הוא מבטל את יפוי הכח וזאת, על ידי מתן הודעה בכתב למיופה הכח. במקביל, צריך הממנה להודיע על ביטול יפוי הכח גם לאפוטרופוס הכללי.
יפוי הכח עשוי, כאמור, לפקוע גם במקרה בו הממנה קבע מיופה כח יחיד ולא קבע מיופה כח חלופי, וכאשר מיופה הכח הודיע לממנה על כי אינו רוצה יותר לשמש בתפקידו.
כאשר הממנה הודיע על ביטול יפוי הכח, מאפשרים לו בפרוצדורה מסוימת להתחרט ולבטל את הודעת הביטול. שונים הם הדברים כאשר מיופה הכח הוא זה המודיע על אי רצונו להמשיך בתפקידו. במקרה זה, קבעה הפסיקה, כי לא תתאפשר החזרה מפקיעת יפוי הכח.
יפוי כח רפואי על-פי חוק החולה הנוטה למות
במאמר מוסגר יצוין כי במידה ואדם מעוניין לקבוע הוראות הנוגעות לנושאים רפואיים כאשר הוא יוגדר כ"חולה הנוטה למות" (כאשר רופא קובע כי אותו אדם סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו אינה עולה על 6 חודשים, גם אם יינתן לו טיפול רפואי), ניתן לחתום על יפוי כח רפואי מיוחד לנושא זה, כקבוע בחוק החולה הנוטה למות, תשס"ו-2005.
אין לראות במאמר זה משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.